שירה, מקור - ארבעה שירים מאת ליהיא רבינוביץ׳

*

לֹא הָיִיתִי יַלְדַּת הַפֶּרֶא שֶׁחָשַׁבְתִּי עַצְמִי 

בְּסָךְ הַכֹּל תָּקַעְתִּי מְחָטִים בְּפָנַי 

הִתְוַכַּחְתִּי עִם תַּחְתּוֹנַי 

הַמֻּכְתָּמִים בְּדָמִי 

אֵרַחְתִּי בְּחׇדַר יַלְדוּתִי זָרִים גְּמוּרִים 

שֶׁחָלְפוּ בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם 

עַל פְּנֵי אָבִי הַיָּשֵׁן בַּסַּלּוֹן 

לֹא בֶּאֱמֶת הָיִיתִי פְּרוּעָה עַד כְּדֵי כָּךְ 

אָבִי לֹא הֵרִים אוֹתִי מְעֻלֶּפֶת מֵרִצְפַּת מוֹעֲדוֹן 

אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָלַכְתִּי לְאִי אִיְּלוּ מוֹעֲדוֹנִים 

לֹא נֶעֱצַרְתִּי מֵעוֹלָם עַל יְדֵי הַמִּשְׁטָרָה 

עַל יְדֵי גְּבָרִים בָּרְחוֹב נֶעֱצַרְתִּי לֹא פַּעַם 

בל"ג בְּעוֹמֶר שֶׁל כִּתָּה ח׳ 

הָיִיתִי הַבַּת הַיְּחִידָה 

שֶׁטָּעֲמָה טַעְמוֹ הַמֹּר שֶׁל הָאַלְכּוֹהוֹל 

כְּשֶׁאָהַבְתִּי, אָהַבְתִּי בְּלִי דַּי 

אִמִּי בְּחוֹלַצְתָּהּ נִגְבָּה דִּמְעוֹתַי 

אַחְיוֹתַי אָסְפוּ רְסִיסַי 

שֶׁהִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר 

אֶת רְסִיסֵי הַכֵּלִים שֶׁשָּׁבַרְתִּי 

אָסַפְתִּי אֲנִי 

בְּחַזֵּה חָשׂוּף וְרֹאשׁ מְגֻלָּח סָפַגְתִּי וִיטָמִין דִּי בַּמִּרְפֶּסֶת 

מֵהָרֶגַע שֶׁיָּצָאתִי מֵרֶחֶם אִמִּי 

סֵרַבְתִּי לְכַסּוֹת עַצְמִי בִּבְגָדִים 

עַד הַיּוֹם אִישׁ לֹא בִּיתֵק 

בְּתוּלֵיהֶם שֶׁל מֵיתְרֵי קוֹלִי 

אִישׁ לֹא הִקְשִׁיב לְעֵרוּמִי מִלְּבַד הַשְּׁכֵנִים 

גַּם לֹא שֵׁשׁ שָׁנִים אַחֲרֵי שֶֹׁבִּתְּקוּ בְּתוֹלַי 

וְהִרְגַּשְׁתִּי יוֹתֵר כְּמוֹ 

בִּתַּקְתִּי בְּתוּלַי בְּעַצְמִי

קְלִיפָּה

הַאִם מָצָאתִי עֹנֶג 

בְּגוּפִי הַהוֹלֵךְ וְנֶחְלַשׁ

גּוּפִי הַשּׁוֹלֵחַ אֵל עֵינַי

אוֹתוֹת מְצוּקָה

יָדַי הַפּוֹצְעוֹת שִׁמּוּרֵי עַגְבָנִיּוֹת

שׁוֹלְחוֹת אֵל חֻלְצָתִי נְתָזִים אֲדֻמִּים

יָדַי הַמַּאֲכִילוֹת זוֹמְבִּים בְּקוֹרְנְפְלֶקְס 

יָדַי הַמַּשְׁקוֹת אוֹתָם קוֹקָה קוֹלָהּ

בְּתַחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית הַחֲדָשָׁה

יְרֵכַי הָאוֹחֲזוֹת בֵּינֵיהֶן בָּלוֹן מְנֻפָּח

אֶצְבְּעוֹתַי הַמִּתְבָּרְגוֹת תַּחַת צְלָעוֹת

רַגְלַי הַמְטַלְטְלוֹת דּוּכָנִים 

הַמַּרְעִידוֹת כְּבִישׁ רָטֹב וּמְלֻכְלָךְ 

מִקְּלִיפּוֹת אֲבַטִּיחַ וּבָצָל

רַגְלַי הַבּוֹעֲטוֹת יְרָקוֹת אֵל הָרִצְפָּה

פִּי הַיּוֹרֵק מִתּוֹכוֹ זֵיתִים

פִּי הַמְפָרֵק בִּנְשִׁיפָה בָּתֵּי לֶבֵנִים.

הַאִם מָצָאתִי עֹנֶג 

בְּקֵבָתִי הַמִּתְהַדֶּקֶת?

תהילְ

בְּכָל זֹאת פָּנִיתָ אֵלַי

מְלֻכְלֶכֶת שֶׁכְּמוֹתִי.

בְּכָל זֹאת נֶאְסַפְתָּ 

מִן הָאַסְפַלְט אֶל תּוֹךְ 

יְדֵי הַמַּטְאֲטֵא שֶׁלִּי

כְּמוֹ הָיִינוּ תְּאוֹמִים 

יְשֵׁנִים רֶגֶל רֹאשׁ בְּתוֹךְ

לִבַּת הַפְּרִי הַמֻּזְהָב.

הָעִיר לֹא מְרַחֶמֶת עַל

יְלָדֶיהָ הָאֲבוּדִים

אָמְרוּ לְךָ שֶׁאֱלֹהִים

לֹא רוֹאֶה מִתַּחַת לַשְּׂמִיכוֹת

בְּתוֹךְ כִּפְלֵי הַבַּד 

אֵין לוֹ עֵינַיִם. 

מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי טְהוֹרָה 

נוֹלַדְתִּי מְחוּרֶרֶת.

כְּמוֹ קְלִפָּה נָשַׁרְתִּי

אֶל תּוֹךְ יָדַיִם מְיַלְּדוֹת 

בַּחֹשֶׁךְ מֻתָּר לַחְתֹּם עִסְקָאוֹת.

לִפְרֹץ בַּלַּיְלָה אֶת כְּלוּב הַחַלּוֹן

לְהֵאָסֵף אַל יָדַי הָאוֹסְפוֹת

כָּל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהֵאָסֵף

לְהַנִּיחַ רֹאשׁ עַל בֶּטֶן 

אִמָּהִית מְבַעְבַּעַת

אֱלֹהִים לֹא נִמְצָא בָּרְחוֹבוֹת.

תַּפּוּחַ

הָיוּ לֵילוֹת בָּהֶם 

הַיָּרֵחַ הָיָה רַק תַּפּוּחַ

הָיוּ בּוֹ 

חֲמִשִּׁים קָלוֹרְיוֹת בְּדִיּוּק

הָיוּ לֵילוֹת שֶׁל שְׂמִיכָה

נִדְבֶּקֶת אֵל מֵצַח

בֶּטֶן נִדְבֶּקֶת אֵל גַּב

בַּחֹרֶף הָרוּחַ מְעִיפָה אוֹתִי

קָדִימָה וַאֲחוֹרָה 

וְהָרַגְלַיִם שֶׁלִּי

מְאַיְּמוֹת לְהִשָּׁבֵר 

תַּחַת כֹּבֶד פְּנִימִי.

בַּבַּיִת אִמָּא שֶׁלִּי שׁוֹאֶלֶת

מַה כָּל כָּךְ מַצְחִיק 

בִּשְׂפָתַיִם כְּחֻלּוֹת

הִיא פַּחְדָּהּ 

שֶׁהַלֵּב שֶׁלִּי יִדֹּם בַּשֵּׁנָה

לֹא אָמַרְתִּי לָהּ 

אִמָּא 

לֹא מִמָּוֶת אֲנִי מְפַחֶדֶת

אֶלָּא מִתָּפוֹחַ

—————————————————-

ליהיא רבינוביץ׳, ילידת הוד השרון, 1999. כותבת שירה וסיפורים קצרים, ולומדת בבית הספר לאמנויות המילה בירושלים. כרגע עוסקת כמלבישה בהפקות טלוויזיה