שירה, מקור - זכרון / יהונתן מאיר

יהונתן מאיר כותב על סבתו, סוזנה מאיר, שורדת שואה בת 92.

זִכָּרוֹן

הַשִּׁכְחָה מַכָּה בִּסְעָרָה 

וְלֹא לוֹקַחַת שְׁבוּיִים 

מִתְנַהֶגֶת כִּכְפוּיַת טוֹבָה

בְּרֶגַע אֶחָד מוֹחֶקֶת חַיִּים שְׁלֵמִים

אַךְ צְחוֹק הַגּוֹרָל הוּא מַר וְאַכְזָר;

אִם כָּךְ אֱלֹהִים רָצָה

אוֹ סְתָם בְּאַפָּן אִירוֹנִי יָצָא 

בִּנְשַׁמַּת אַפָּהּ הָאַחֲרוֹנָה

בְּעוֹדָהּ עָצְמַת עֵינַיִם 

וּמִתְיַחֶדֶת עִם בּוֹרְאָהּ

תִּזְכֹּר סָבְתָא

אֶת הַנָּאצִים לוֹבְשֵׁי הַמַּדִּים-

הַרְבֵּה אַחֲרֵי שֶׁתִּשְׁכַּח אֶת עַצְמָהּ

------------------------------------------------------------

יהונתן מאיר, יליד גבעת שמואל, 1995. סטודנט לתואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. זהו השיר הראשון פרי עטו המתפרסם במגזין