אורבני - * / נטע שליסל
אורבני - * / נטע שליסל
אז חפרת לי שאת לא מצליחה לכתוב שבוע. את
אמרת לי אז שבטח לא הסתכלת מספיק בטינדר כדי לחשוב על אהבת אמת עתידית או
לא יצאת מספיק מהבית כדי להסתכל על אנשים מעניינים שיתנו לך איזה בוסט
לכשרון שלך לתאר כל היפסטר מזוקן שקורא עיתון ברכבת. אז החלטת שנעבור אני
ואת לשכונה הכי מסריחה בתל אביב. ראיתי כבר כמה את נהיית מפורסמת פה לאט
לאט. כל זקנה שמאכילה חתולים ג׳ינג׳יים מתחת לבית שלה כבר מכירה אותך
מהפייסבוק. רציתי לצייר את זאתי שאת עושה אצלה לק ג׳ל ואפילו להביא לה דיוקן
ממוסגר אבל את כל השירים הכי יפים החלטת לכתוב דווקא לה וקיבלת בנייה בחצי
מחיר. כל דרת רחוב שבאה לפאב שאני אוהב לשבת בו כבר פוסלה על ידך בקלקר
ועשית לה גם בוק עם הניקון החדשה שקנינו בברלין. עשית לה פסל כאילו היא אלה
ועכשיו יש לה גם מאתיים שקלים לקנות לעצמה סמים. כל הכבוד לך שאת ככה
משקיעה בתואר. רק שתדעי שאני בחיים לא אומר לא לאף אחד. כשההומלסית החביבה
עליי מבקשת סיגריה או שני שקלים, אני תמיד מביא לה שתי סיגריות. אף פעם לא
כסף. אני שונא שהיא מתקרבת אליי עם ריח של נייס גאי. זה דוחה. אני שונא
לגור בשכונה הגועלית הזאת. הכל מלא בריח של נייס גאי ושתן. ריח של סיגריות
אני כבר לא מריח. וויד לא מפריע לי כמו בעבר. אבל מהריח הזה אני יכול
להתחרפן. במיוחד שאת נועצת בי מבט כשאני סותם את האף בירידה במדרגות. מה?
את בעצמך אומרת שכל האנשים פה תתי-אדם. את בעצמך אומרת שהשכנים האלה הזויים
ושנמאס לך מהריחות האלה. שבא לך לעבור למקום אחר. אני שונא לגור בעיר
הזאת. אני שונא שמאז שעברתי לפה כל הזמן מחרבנים לי על השטיח מחוץ לדלת.
אני שונא שאת כל הזמן הולכת להפגנות של שמאלנים בזמן שאפילו חומוס ברמלה את
לא מסוגלת לקנות כי זה מגעיל אותך. אני שונא שאת לא יודעת מה את רוצה
מהחיים שלך אז את גוררת אותי לגור פה. כאילו שזה כל כך אקזוטי להסתכל על
אנשים גוססים מהמרפסת שלנו. שדה-קרב מהחלון. את לא מצליחה לכתוב שבוע אז את
אומרת לי שבטח לא הסתכלת מספיק בטינדר כדי לחשוב על אהבת אמת, אבל בזמן
שאת לא מצליחה לכתוב אני כותב פה אחלה מגילה על זה שאת בן אדם רע שגררת
אותי לגור פה איתך. ״בטח תל אביב תביא לי השראה חדשה״. אני שונא את השכנים,
גם את אלו שלא מזהמים את הבניין. אני שונא עוני רק מהסיבה שזה עושה לי
מסריח בלב ובבניין. אני שונא את טל גלבוע. את הצל. את מירי רגב. את התרבות.
את הספורט. את השבוע הזה שעושה לי בלאגן בנפש ולא רוצה להיגמר. אני לא
אוהב את הקורונה (אפשר לעשות סמים גם עם מסכות) אבל אני הכי שונא שאת לא
מצליחה לכתוב שבוע. כי אז את חופרת לי על טינדר ואני מתחיל לחפור לך על זה
שאת שונאת ערבים ושזה צבוע שאת מצביעה למרצ ואז אני לוקח שאכטה מהבאנג של
השכן מדירה חמש, שיהיה בריא, איזו זולה עשה לו, הא? אולי הרעיון הזה של
לעבור דירה בגלל סיבות כאלה זה לא כזה גרוע.
הלק ג׳ל שלך נהרס
מהפייסלים אז כשאני מעביר לך את הבאנג ואומר ״העיקר שכולנו פה ביחד, הא?״
את מחייכת לך, צוחקת מבעד לעשן המתפזר ופותחת את הדלת לשוטרים שמתנפלים על
הדירה ואוזקים את כולנו. איזה כיף שעברנו לשכונה הזאת. עכשיו יש לך על מה
לכתוב.
--------------------------------------------------------------------
תגובות
הוסף רשומת תגובה